8 Da Gerusalemme
La pietra del professor Vilnay
di Sefy Hendler   

Share

האבן הקדושה
ספי הנדלר
ארץ הקודש, כשמה כן היא, עמוסה בקדושה, בקדושים ובמקומות מקודשים. מאחורי כל פינה מסתתר קבר קדוש, על כל גבעה שניה התרחש נס וכל קהילה וקהילה מעלה על נס את קדושיה, החיים ואלו שכבר הלכו לעולם שכולו טוב. וכל זאת נכון לגבי לפחות בני חמש דתות: יהודים ונוצרים, מוסלמים וגם דרוזים ובאהיים. כל עדה

וקדושיה, כל דת והמקומות הקדושים לה.
מבלי להפחית בערכם של כל אותם קדושים ראוי לזכור את סיפורו מאיר העיניים של אחד מההיסטוריונים הידועים של ארץ הקודש, פרופסור זאב וילנאי המנוח  אותו מביא ד"ר דורון בר בספרו "לקדש את הארץ". מלבד היותו היסטוריון מוערך נהג וילנאי מדי פעם להמציא אגדות בנוגע למקומות שונים בהם טייל ברחבי הארץ. על סמך סיפור ששמע מתושבים מקומיים העלה על הכתב גם סיפור אודות סלע גדול שניצב בדרך לירושלים. באגדה שחיבר הרי שאת הסלע הביא לירושלים אחד מצאצאיו של שמשון הגיבור. הוא עשה את דרכו לירושלים עם האבן בימי המצור על ירושלים. אבל כאשר התקרב לעיר ראה את העשן המתמר ממקדש הורדוס צנח ומת כאשר האבן מכסה אותו.
את האגדה הציורית הזו העלה וילנאי על הכתב וכינה את המקום "סלע החורבן". כאשר שב למקום כעבור מספר שנים גילה כי הוא הוקף בחומה והוכרז על ידי השלטונות כמקום קדוש. הוא טיפס על החומה ונכנס פנימה ואז רץ לעברו שומר ודרש ממנו לצאת החוצה מכיוון שמדובר ב"מקום קדוש". כל הניסיונות של הפרופסור המכובד להסביר כי הוא עצמו המציא את האגדה אודות קדושת המקום לא הועילו: השומר שלח אותו החוצה. אפילו בארץ הקודש אם כן ראוי לקחת לפעמים את "הקדושה" בעירבון מוגבל.

 

Traduzione in inglese

As its name indicates, the holy land is indeed filled with saints and holy places. Behind every corner hides a sacred tomb, and on every second hill a miracle was performed by one or a number of saints. Five religions share the land: Jews and Christians, Muslims as well as Baha’i and Druze. Every religion and its saints, every faith and its holy places.
Without undermining all this holiness, one should always bear in mind the story of the late professor Zev Vilnay, a well know historian and geographer of the land of Israel. Besides being a respected author, Vilnay used from time to time to invent legends concerning different places he visited. In one of the occasions the professor composed a legend concerning a massive rock standing on the road to Jerusalem. He invented a story concerning a descendant of the biblical hero Samson. In the legend this son of mighty Samson took the rock on his shoulders in order to fortify the temple of Herod during the siege of Jerusalem. However, when he approached the holy city flames were already rising from the burning temple. Seeing that, he dropped dead and the rock covered him. 
Vilnay called the place “the destruction rock” but considered it a mere legend. However, when a few years later he came back to visit the place he discovered the rock was surrounded by a wall and declared by the authorities as a “holy place”. The distinguished professor climbed the wall and penetrated the “holy” site. Once inside a guard ran towards him and asked him to leave the place. The professor tried to convince the guard the holiness of the place was only a legend he himself invented. All in vain. He was ordered to leave the place he himself created. Moral of the story is simple: even in the holy land we should consider sometimes “holiness” cum grano salis.

 

Traduzione in italiano:

Come il nome stesso indica, la Terra Santa è effettivamente piena di santi e luoghi sacri. Dietro ad ogni angolo si cela una tomba consacrata, e sopra ogni collina è stato fatto un miracolo, da uno o da un certo numero di santi. Cinque religioni condividono questa terra: gli Ebrei e i Cristiani, i Musulmani come anche i Bahá'í e i Drusi. Ad ogni religione i suoi santi, ad ogni fede i suoi luoghi sacri.
 
Senza voler screditare tutta questa santità, si dovrebbe sempre tenere a mente la storia del fu professor Zev Vilnay, noto storico e geografo della terra di Israele. Oltre ad essere un rispettato autore, Vilnay aveva l’abitudine di inventare, di tanto in tanto, alcune storie sui luoghi che visitava. Una volta il professore s'inventò una leggenda a proposito di un’enorme pietra che solcava la strada per Gerusalemme. Inventò una storia su un discendente di Sansone, l’eroe biblico. In questa leggenda, il figlio del possente Sansone avrebbe preso questa pietra sulle sue spalle allo scopo di fortificare il tempio di Erode durante l’assedio di Gerusalemme. Tuttavia, appena approcciata la Città Santa, le fiamme stavano già salendo dal tempio incendiato. Alla sola vista cadde morto, e la pietra lo ricoprì.
 
Vilnay chiamò il luogo “la pietra della distruzione”, pur considerandola una mera leggenda. Tuttavia, quando alcuni anni dopo tornò a visitare il posto, scoprì che la pietra era stata circondata da un muro e dichiarata dalle autorità “Luogo Sacro”. L'illustre professore si arrampicò sul muro e penetrò in questo “sacro” sito, ma, una volta dentro, una guardia gli andò incontro e gli chiese di andarsene. Il professore cercò di convincere la guardia che la santità del luogo era solo una leggenda che lui stesso aveva inventato. Tutto invano. Gli fu ordinato di andarsene dal luogo che lui stesso aveva creato. La morale di questa storia è semplice: perfino in Terra Santa, a volte, si dovrebbe considerare la “santità” cum grano salis.

Share